טיפול אישי ומקצועי ע"י דר' קול ביחידה להפריה חוץ גופית הגדולה בצפון בבי"ח אלישע

גורם הביוץ

כאמור, חוסר ביוץ גורם לכ – 25% ממקרי בעיות הפוריות. מחזורי וסת סדירים (כל 25 – 35 יום) מרמזים בד"כ על ביוץ סדיר. ניתן לוודא ביוץ ע"י בדיקות דם להורמונים ובדיקות נוספות. אם תתבקשי לבצע בדיקת דם, יש להקפיד על ההנחיות באשר ליום לקיחת הדם. לדוגמא: בדיקות הורמונליות בסיסיות נלקחות בד"כ בימים הראשונים לאחר קבלת הדימום הוויסתי (ימים 3 – 5 למחזור). בדיקות אחרות (כגון רמת פרוגסטרון העולה לאחר הביוץ) יש לקחת בתקופה אחרת של המחזור. הקפדה על ההוראות תבטיח את אמינות הבדיקה. ניתן לבדוק את מועד הביוץ בעזרת ערכה ביתית. הערכה מבוססת על זיהוי עלייה ברמת ה- LH בשתן. עלייה זו מקדימה את הביוץ בכ- 24 שעות. יש לזכור כי הביצית שומרת על יכולת ההפריה שלה במשך 12 – 24 שעות לאחר הביוץ. לעומת זאת, הזרע שומר על יכולת ההפריה שלו במשך יומיים ויותר (הכוונה לזרע תקין, במצבים של בעיות באיכות הזרע הסיפור שונה לחלוטין).

 

ראו: וידאו המסביר מה זה ביוץ.

פרופיל הורמונאלי מלא נלקח בימים 3 – 5 למחזור, וכולל מספר הורמונים המשקפים את הצירים הורמונאליים העיקרים בנושא הפריון. ההורמון העיקרי המעיד על פעילות השחלה הוא FSH. במחזור הטבעי רמת ה – FSH עולה בימים הראשונים, יורדת עם התפתחות הזקיק שעתיד לבייץ באותו מחזור, עולה שוב ממש לפני הביוץ, ושוב יורדת לאחר הביוץ. מכאן שאין שום טעם בבדיקה אקראית של FSH, אלא בזמן הנכון, ובמקביל לאסטרדיול ופרוגסטרון המשמשים (בין השאר) לווידוא המצב ההורמונאלי המתאים לתחילת המחזור. בנשים עם פעילות שחלתית נמוכה רמת ה – FSH עולה כיוון שהשחלה מתקשה לייצר את ההורמונים המתאימים. מכאן שרמת ה – FSH משקפת מציאות שחלתית מסוימת ולא יוצרת אותה. לכן, אין טעם רב לחזור על רמת ה – FSH בדם לאחר מספר ימים, שכן, כאמור, עם התפתחות הזקיק הדומיננטי לאותו מחזור, רמת ה – FSH תרד. כמו-כן אין ללכת שבי אחר הבטחות של מרפאים אלטרנטיביים שביכולתם ל"הוריד" את רמת ה – FSH. אין לכך כל משמעות.

אם בני הזוג גרים יחדיו ומקיימים יחסים באופן סדיר כ- 3 – 4 פעמים בשבוע, מעקב אחר מועד הביוץ הוא חסר משמעות. המעקב מומלץ לגבי נשים השומרות דיני טהרה (יתכן והביוץ מקדים את הטבילה במקווה), וכן נשים שאינן חיות עם בן זוג. ניתן להשתמש בערכה לצורך תזמון הזרעה תוך רחמית, אם כי כדי לזהות בצורה אמינה ומדויקת את מועד הביוץ יש צורך בבדיקות דם חוזרות, בהן מזהים את עליית LH בדם. השימוש בערכה אינו מומלץ לנשים עם מחזור וסת לא סדיר, או עם מחזור המופיע בתדירות של יותר מ- 35 יום. במקרים אלו יש להיבדק ע"י רופא נשים, ולערוך בדיקות דם הכוללות פרופיל הורמונאלי. הבדיקות יאפשרו אבחון המצב. השימוש בערכה אינו מומלץ לנשים בטיפולי פוריות. לרוב, במהלך הטיפולים הביוץ נגרם באופן יזום ע"י זריקת אוביטרל או פרגניל. ביוץ יזום כזה לא ישתקף תמיד בבדיקות בערכה, דבר העלול לגרום למתח וחרדה מיותרים.

בכל מקרה, יש לזכור כי ההוכחה היחידה לביוץ היא – הריון. הוכחה נסיבתית הורמונאלית היא העלייה הגדולה החלה ברמת הפרוגסטרון לאחר הביוץ. לדוגמא: אם לפני הביוץ רמות הפרוגסטרון נעות סביב 2 – 5 (ביחידות חדשות) הרי לאחר הביוץ הרמה עולה פי 10 ויותר. מקובל להמליץ על בדיקת פרוגסטרון כשבוע לפני מועד הוסת הצפוי (יום 21 למחזור אצל אישה עם מחזור סדיר מידי 28 יום). מועד זה מכונה "אמצע התקופה הלוטאלית", ובמועד זה רמת הפרוגסטרון הינה בשיא. אם רמת הפרוגסטרון בתקופה "הלוטאלית" נשארת נמוכה, החשד הסביר הוא שלא חל ביוץ באותו החודש.

חוסר ביוץ חד פעמי בחודש זה או אחר הוא אירוע לא נדיר בחיי כל אישה. לרוב אין לכך משמעות לגבי הסיכוי להרות בעתיד, בחודש בו יתרחש ביוץ תקין. אם התופעה חוזרת על עצמה מידי חודש בחודשו – מדובר בחוסר ביוץ הדורש אבחון וטיפול. יש לזכור כי יתכן דימום וסתי גם במחזור בו לא היה ביוץ. דימום זה מכונה "דיספונקציונלי" ונגרם עקב חוסר יציבות רירית הרחם הנבנית ע"י האסטרוגן המופרש מהשחלות, אך אינה נחשפת לפרוגסטרון החיוני להכנת הרירית לקליטת ההיריון. רירית לא יציבה זו ניתקת מהרחם ונגרם דימום העלול להיות ממושך, לא אופייני מבחינת כמותו, ועוצמת הזרימה. אין לראות בדימום רחמי זה "וסת" במובן ההורמונאלי – שכן לא התרחש ביוץ לפני דימום זה. יחסית קל לטפל בבעיות ביוץ בעזרת מגוון התכשירים העומד לרשותנו, ראו להלן.

 

הקליניקה

בי"ח אלישע, הנמצא בחיפה, הוא בית החולים הפרטי הגדול ביותר בצפון הארץ. היחידה להפריה חוץ גופית בבית החולים החלה לפעול ב-1996 והפכה לגדולה בצפון.